יום שני, 3 במאי 2010

ילדות. זוהי התקופה שבה אנחנו מעצבים לעצמנו את האישיות ובונים לעצמנו השקפה חברתית.
התעללות בגיל כזה תשנה את תפיסתנו על החברה ותשפיע ותעוות את כול הערכים שלנו. טראומה-
תשאיר אותנו במקום ובגיל בו היא התרחשה. תשאיר אצלנו פער שעם כול המאמצים הגדולים לעולם לא נצליח לגשר.
אבל אוטומטית אנחנו ננסה להעביר תיקון.
בוא נחזור לילדות וננסה לתקן אותה.
אני רוצה להציג את הדמויות שבחרתי. עם  התחלת נימוק לקווים המאפיינים אותה.
בבלוג אני אנסה ליצור ציר של זמן שהוא מקביל בין שתי הדמויות שלי.
מייקל ג'קסון ואדוארד (המספריים של אדוארד) ניהלו חיים מאוד דומים. רצונות משותפים, טראומה, בדידות, ילדותיות וסוף טראגי.



                                                                    
הוידאו הבא יציג בפניכם חלק מקווי הדימיון שמצאתי בין שתי הדמויות שלי.
(את הוידאו מצאתי לאחר פתיחת הבלוג ובחירת הדמויות.)
                                                   








שתי הדמויות " נבנו" האחת נבנתה מחלקים בצורה פיקטיבית (אדוארד). ומייקל נבנה על ידי אביו, ביד חזקה, לתוך עולם תעשיית המוזיקה הקשה. שניהם התמודדו עם חלל ילדות .

יום שלישי, 13 באפריל 2010



 


 






 




 

 







יום שישי, 26 במרץ 2010

 









 

 
הגיע העת לשפוט אנשים. אני שואל את עצמי את השאלה המתבקשת :
האם אנחנו רואים בבירור?

 
????????????????????????????????????????????????????
ואם התחלנו לשפוט. הרי יותר ממתבקש זה לשפוט קודם את עצמנו.
להתחיל לשאול שאלות רלוונטיות על הזהות שלנו.
 ??????????????????????????????????????

 האם אני אוהב את עצמי?
התחלתי לתהות. האם אפשר להתחיל לאהוב מישהו אחר
לפני שאתה אוהב את עצמך?



ME


יום שלישי, 16 במרץ 2010







         העבודות המדהימות של ביל ווסט. "שוק לאחר מלחמה"
                        









                                          


                                                  "כשאדוארד פגש את מייקל"
                                                                                             




              
                    רונדל מקינלי. קולאז' : אני




יום רביעי, 10 במרץ 2010






"life is inside a pattern"